|
אלכסיס והמראה המכושפת
|
19/03/2015 |
יום אחד הלכה אלכסיס אל פארק השעשועים ביחד עם הגברת מיקיאוולי. אלכסיס נכנסה לביתן המראות כדי לצפות במראות המצחיקות מעוותות את צורתה במראה. אך כאשר נכנסה הבחינה אלקסיס בדבר מוזר הדלת השמיעה קול חריקה חרישי ובעקבותיו צחקוק. אלכסיס פחדה מאד ורצתה לצאת החוצה אך כאשר ניסתה לפתוח את הדלת היא לא נפתחה ושוב נשמע אותו צחקוק רק הפעם היה נדמה לאלכסיס שהיא מכירה את הצחקוק הזה. הצחקוק נשמע שוב רק הפעם הוא נשמע יותר קרוב אליה. היא הרגישה מישהו נוגע בכתפה, היא שמעה אותו צחקוק ואז ידעה שבעל הצחקוק נוגע בכתפה.אלכסיס הסתובבה ושם עמדה להפתעתה הרבה היא עצמה. אלכסיס לא הבינה מה קורה, היא חשבה שכל זה רק חלום היא צבתה את עצמה אך לאחר מכן נוכחה לדעת שזהו לא חלום ובאמת זאת היא. ואז היא ידעה שזהו לא חלום אך היא גם לא הייתה בטוחה שזוהי המציאות אך לפני שהספיקה להגיד משהוא התחילה הדמות לדבר ולומר:"אה אז נפגשות שוב אלכסיס נכון?אה,רגע לא נכון כי מחקתי לך את הזיכרון" אלכסיס לא הבינה על מה היא מדברת, עד שהיא ראתה הבזק אור בהיר מול עיניה ואז היא נזכרה בכל בקרב שלה מול מיקיאוולי האחרת מהמראה, והמטאור שנחת על מיקמק סיטי בחצות ביום המינימיקים ועל המטאטא המכושף שסחף אותה אל מעבר למראה כדי לנסות לתקן את המצב. היא זכרה הכול.היא ידעה שאלכסיס האחרת חזקה ובעלת כוחות קסם.היא ידעה שאין ביכולתה לנצח אותה. אך זכרה את חולשתה היחידה,נקטר שמכינים ביום המינימיקים. אלכסיס השנייה הרימה את מכנס הגינס שלה וחשפה צלקת גדולה על הברך, זכר לנקטר ששפכה אליה אלכסיס "את זה את עשית, את זוכרת עכשיו" אלכסיס הנהנה, עכשיו היא זכרה הכל. אלכסיס השנייה הרימה את ידה. אלכסיס הרגישה כאילו מישהו לופת אותה בחוזקה ומניף אותה באוויר. כאשר היא הסתכלה למטה הבחינה שהיא מרחפת מעל הקרקע. אלכסיס חשבה לעצמה, איך משיגים נקטר עכשיו? אך היא נזכרה שאלכסיס יודעת לקרוא מחשבות."איך משיגים עכשיו נקטר, מה? אני אראה לך איך משיגים נקטר" אלכסיס הרגישה שמישהו מכניס אותה לתוך מערבולת. היא הרגישה חולשה, ולאחר מכן התעלפה. היה לה נדמה שאלכסיס מופיעה ואומרת לה: "יש לך עד חצות למצוא את הנקטר, ולהביא לי אותו. אם לא תספיקי "את תצטרכי לבצע לכל בקשה שלי. ". אלכסיס הרגישה סחרחורת, ולאחר מכן פקחה את עיניה ומצאה את עצמה בכוכב המינימיקים. אלכסיס זכרה את מה שאמרה אלכסיס.יש לה עד חצות למצוא נקטר ולהביא לה. היא התקשרה מהר לסאני, זואי, גימבו ומקס. היא ידעה שהסיכוי לכך שהם יעזרו לה הוא אפסי, אך ידעה שהיא מבזבזת זמן יקר.היא הסבירה את הכול מהר לחבורה, והם, להפתעתה הרבה באו לעזור לה. הם הגיעו בחללית כעבור שעה וחצי. יופי, חשבה אלכסיס כאשר החללית נחתה, עוד זמן מבוזבז. היא ידעה שאין לה הרבה זמן. כאשר יצאה זואי מן החללית היא רצה ותוך כדי צעקה "קיפ קיפ קיפ!" וקיפ, שלהפתעתה הרבה של אלכסיס עבד בשדה הפרחים שמאחוריה. הסתובב וצעק "זואי, מה את עושה כאן?" וזואי סיפרה את הסיפור לקיפ. קיפ היה המום והקשיב בשמחה רבה לזואי. לאחר שסימה זואי לספר לקיפ את מה שקרה לאלכסיס,הם יצאו להביא צרור של פרחים ל2 הטבחים של מיקמק עד חצות. קיפ הוציא מתיקו מפה שמראה את כוכב המינימיקים:תחילה היה אליהם לעבור את השדה הקוצני, לאחר מכן הם היו צריכים לעבור דרך הצמחייה הסבוכה של היער הענק ו... ולאחר מכן משסים לומר את הדברים האלה קיפ שתק."ו מה?" שאל מקס "ולעבור דרך יער השבלוליות הצורבות?" "גרוע מזה" ענה קיפ "דרך יער החזיונות" החבורה זכרה את יער החזיונות מיום המינימיקים הם נתקפו תדהמה."לפי מה שנתוני מראים" אמר סאני והוציא את המחשבון שלו "נוכל להמנע מההשפעה המטמורפוזות של יער החזיונות אם נחבוש את קסדות האלומיקניום האלה" אמר סאני והוציא מיתוך תיקו שש קסדות.הם חבשו את הקסדות ויצאו לדרך. תחילה היה עליהם לעבור דרך השדה הקוצני. החבורה יצאה לדרך הם ידעו שיש להם עוד שעות מעטות ושאין להם זמן לבזבז. "אוי" צעק קיפ כשהיו בעמצע הדרך "הינו צריכים להביא את החללית כדי לטוס מעל שדה הקוצים". זואי הסתכלה לאחור והבינה שהם רחוקים מדי ולא יכולים לחזור."אבל יש תחליף" אמר קיפ "יש את המיקדכולים הענקיים אפשר לרכוב אליהם הם יודעים לעוף" אמר קיפ "יופי אז להר המיקדרכולים?" אמר מקס ופנה לכיוון ההר."לא כל כך מהר" אמר קיפ "המיקדרכולים מאד עדינים אם מרגיזים אותם הם תוקפים אבל אל דאגה, אני יודע איך להרגיע אותם" אמר והחבורה פנתה להר המיקדרכולים. כאשר הגיעו צחק מקס ואמר "אלה המיקדרכולים הנוראיים?" אמר שהביט ביצורים הקטנים שמתרוצצים על הדשא."בטח אלה רק הגורים" אמרה אלכסיס "לא,אלה המיקדרכולים" אמר קיפ "באמת הם לא נראים כאלו נוראים" אמר גימבו "רק צריך לתת להם קאפקייק" אמר קיפ הוא הוציא מתיקו קאפקיק והניח אותו על הדשא "להתרחק" אמר קיפ החבורה הביטה בתדהמה במיקדרכולים הקטנים שהפכו להיות יותר גדולים "עכשיו אפשר לרכוב אליהם" החבורה עלתה כל אחד על מיקדרכול אחד מלבד זואי שפחדה והייתה עם קיפ על מיקדרכול הם הביטו מטה וראו את שדה הקוצים. לפתע המיקדרכול שעליו היו זואי וקיפ עשה סלטה וזואי נפלה קיפ החזיק לה את היד ואמר "זואי תחזיקי מעמד ותמשכי" "אני מנסה" השיבה זואי קיפ משך את זואי וזואי אמרה "אתה הגיבור שלי" ונשקה לו על הלחי "יופי,כן,ממש מיקמקמן" "מקס!" השיבו כל החבורה "סליחה סליחה" השיב מקס באדישות הם סיימו לחצות את שדה הקוצים. לאחר מכן הם היו צריכים לעבור את היער הענק. החבורה התקדמה אל עברו. בדרך חלפו על פניהם נמלים ענקיות אלכסיס רצה והתחבאה במערה. בינתיים החבורה עברה את יער החזיונות, ואז מקס אמר "וואו לא הרגישו כלום" וסאני השיב "מכיוון שקסדות האלומיקיניום חוסמות את קרני המטמורפוזה שמקרינה עלינו שכבת העצים המשוככת עלינו" "ובמיקמקית מדוברת" "הקסדות מונעות מאיתנו הזיות שמקרינים עלינו העצים" השיב סאני "אה" אמר גימבו "ועם כבר מדברים על הזיות, אז איפה אלכסיס ?" החבורה הביטה סביבה אך לא ראתה את אלכסיס בשום מקום. בינתיים במערה: אלכסיס נתכלה בעכביש מערות ענק היא רצה החוצה ובדרך הכשיל אותה ענף והיא נפלה. היא מיהרה להתרומם ולא שמה לב שהקסדה שהכין לה סאני נפלה. היא מיהרה דרך יער החזיונות אך מיד כשנכנסה הכול התחיל להיות מעורפל סביבה. אלקסיס לא הבינה מה קורה ולפני שהספיקה לומר דבר מה, שקעה לתוך חזיון ובו ראתה את אלקסיס השנייה, בתוך חנות הבגדים של אמא שלה, יושבת על כיסא מלכים בעוד היא עצמה משרתת אותה. אלכסיס השנייה אמרה והיא ביצעה. אלכסיס, הבינה שזה מה שיקרה לה אם לא תביא את הנקטר עד חצות לאלכסיס השנייה. לפתע התעוררה אלכסיס ומצאה עצמה על אלונקה שקיפ ומקס מחזיקים אותה "מה" מלמלה אלכסיס. "מצאנו אותך באמצע יער החזיונות, כנראה היית שרויה בחזיון עמוק." אלכסיס ירדה מהאלונקה. "וואו" אמרה אלכסיס נשימתה נעתקה. היא הייתה בעמצע שדה פרחים רחב ידיים שצבעם ורוד."עכשיו צריך רק לקטוף כמה פרחים" אמר קיפ.קיפ והחבורה קטפו 6 פרחים כדי להכין מהם נקטר. ואלכסיס כתפה 2 פרחים כי היא חשבה שאפשר להכין מהם בושם. קיפ שרק פעמיים ומתוך שבך הפרחים יצאו 2 פרפרים ענקיים "פרפרי שדות הנקטר. מאד יעילים בתור חללית אם רוצים לחזור הביתה." "נכון שהוא מדהים" שאלה זואי את מקס "כן, כן." מלמל מקס. החבורה עלו על הפרפרים וטסו. בדרך הם חלפו על פני יער החזיונות, היער הענק והשדה הקוצני. אלכסיס הסתכלה בשעונה. השעה הייתה 11:25 לא נשאר להם עוד הרבה זמן. החבורה הגיעה אל החללית של קיפ, והם נכנסו פנימה. הם טסו חזרה לעולם של מיקמק. ונחתו בכיכר העיר הם הזעיקו מיד את 2 הטבחים הראשים של מיקמק. כאשר הטבחים הגיעו אלכסיס שאלה אותם כמה זמן ייקח להם להכין את הנקטר. הטבחים ענו "משהו בסביבות 5 דקות. זה לא כל כך מסובך, בסך הכול צריך רק מים חמים, ואת הפרחים" קיפ הגיש לטבח מספר 1 את הפרחים (אף אחד אף פעם לא זכר איך קוראים להם אז הם הסתפקו בטבח מספר 1 ומספר 2).בזמן שטבח מספר 2 הרתיח את המים.השעה הייתה 12:00 חצות. כאשר הפעמון צלצל 12 צלצולים, אפף את אלכסיס עשן לבן ולפתע ראתה אלכסיס את אלכסיס השנייה לפניה , מחזיקה בידה מתקן לשליטה מוחית. "יש לך מילים אחרונות" אלכסיס התכוונה להגיד משהו אבל גרונה היה יבש היא לגמה מהמימייה שלה. המים היו חמים מאד. ואז הבזיק במוחה של אלקסיס רעיון היא זכרה את מה שאמרו הטבחים.היא חיכה לעצמה חיוך קטן ומאחורי גבה הוציאה את הפרחים ששמה בכיס כדי להכין בושם, פתחה את המימייה ושמה את הפרחים בתוכה וניערה מעט. אלכסיס קמה על רגליה."הלוואי שזה יעבוד" מלמלה בלחש. היא ניערה את המימייה עוד קצת ואז, בתנועה מהירה ומדויקת שפכה אלקסיס את תכולת המימייה על אלכסיס השנייה. אלכסיס השנייה השמיעה צווחה קטנה. "זה נקטר?" "אהה" ענתה לה אלקסיס "לאאאאאאא" "כןןןןןןןןן" "אל תדאגי אנחנו עוד ניפגש" אמרה אלכסיס השנייה "אני לא דואגת" אלכסיס השנייה נמסה ואלכסיס לקחה את השרשרת שלה.
לפתע, התעוררה אלכסיס במיטה מתנשמת ומזיעה "זה היה רק חלום." נשמה בהקלה אבל שניסתה לישון, הרגישה בדבר מה קשה מתחת לכרית שלה היא הרימה את הכרית ומתחת לכרית הייתה מונחת השרשרת של אלכסיס השנייה. "ואולי לא?" אמרה אלכסיס ונרדמה |
|
