|
סיפור לספרייה-המיקמקון המכוער
|
05/02/2014 |
אמא ברווזה ציפתה בקוצר רוח להולדת אפרוחיה.
כשהגיעה העת, בקעו האפרוחים בזה אחר זה מקליפת הביצה. רק הביצה הגדולה מכול לא בקעה ובנוסף הייתה בצבע כחול כהה ולא בקעה.
כעבור זמן-מה, בקע מן הביצה הכחולה מיקמקון מוזר וכחול. שלא ידע לשחות אבל לעוף ידע
"לא נורא. הוא ישתנה," חשבה לעצמה אמא ברווזה והביטה בצאצא החדש (וקצת מוזר) שלה.
הימים חלפו, והמיקמקון המוזר לא השתנה כלל.
כל חיות החווה לעגו לו וכינו אותו "המיקמקון המכוער".
המיקמקון המסכן, שלא היה מסוגל לסבול את ההצקות, החליט לעזוב את החווה.
הוא הלך והלך ללא מטרה עד רדת הלילה. הוא פחד מאוד והיה רעב ועייף.
לבסוף, נרדם ליד גזע עץ ושקע בשינה עמוקה.
קול פטפוט רעשני העיר אותו משנתו למחרת בבוקר...
הוא פקח את עיניו ונוכח כי נרדם לצד הר יפהפה, שלהקת מינימקי בר חנתה בו והשמיעה קולות שמחה.
הוא שמח מאוד והחליט לפתוח בשיחה עם ידידיו העליזים.
לפתע נשמע קול של צעדים שהבריח את המינימיקים.
שוב נותר המיקמקון לבדו.
במהרה מצא המיקמקון מקום חדש להתגורר בו. שם ילדת האיכר האכילה אותו (בעוגיות שוקולד) ונתנה לו לישון ליד האח הבוערת והחמימה.
אבל, הוא מאוד התגעגע לביתו ולכן החליט לצאת לחפש הר חדש לגור בו.
המון זמן שוטט בודד וקצר רוח, עד שראה לפניו הר. שם למד לחיות לבדו.
ידידינו הקטן גדל מדי יום ומבלי שהרגיש בכך מראהו השתנה.
כשהביט במינימיקים שעפו מסביבו, לא יכול היה שלא לחוש קנאה. הם היו יפים וצבעוניים.
עם בוא האביב, הגיעה להקת מינימיקים צבעונים להתגורר בהר. עד מהרה התקרבו אל המיקמקון ורצו לדבר איתו.
"המיקמקון המכוער" לא האמין כי היצורים הנהדרים הללו רוצים להיות ידידיו; הוא, שהיה כה מכוער וכה מגושם.
לפתע השתקפה אליו דמותו מתוך מימי האגם ונותר פעור פה.
לבסוף הבין – הוא עצמו היה אחד מאותם מינימיקים נהדרים.
הוא הצטרף ללהקה וחי עמם באושר לנצח. |
|
