|
לפעמים חלומות מתגשמים
|
24/08/2016 |
בוקר הגיע ואלכסה הייתה נרגשת, היום הראשון לשנת הלימודים בבית הספר החדש הגיע אליו היא חיכתה בקוצר רוח. אלכסה עברה למיקמק סיטי לפני כשבוע והיא נרגשת להכיר חברים חדשים ולהכיר את העיר. היא קמה מהמיטה בחיוך רחב, צחצחה לה שיניים וסירקה את שערה הזהוב. לבשה בהתרגשות את מדי בית הספר בפעם הראשונה ויצאה מן הבית באושר ובדילוגים. היא ידעה שהיא תכיר חברים חדשים, איך לא? היא הרי כל כך חברותית ונחמדה, היא הייתה בטוחה שתמצא חן בעיני כל התלמידים. היא חצתה את שער בית הספר נכנסה לכיתתה החדשה והציגה את עצמה בפני התלמידים: "שלום, קוראים לי אלכסה. אני תלמידה חדשה בבית הספר." היא חייכה וצפתה שיחזירו בברכת שלום, אך אף ילד לא הגיב. היא התאמצה להיות חייכנית אך עמוק בתוך לבה היא טיפה נעלבה. "שלום." פנתה אליה מיקמקית. "שלום, אני אלכסה." "נעים מאוד, אני קלי. אל תתייחסי לכולם, הם טיפה אדישים." "לא.. זה בסדר גמור." "את ניראת לי נחמדה.. מה דעתך שנלך ביחד לסיבוב בעיר?" "באמת? אני אשמח." הן המשיכו לדבר ולהכיר אחת את השנייה, שלפתע נכנסה אל הכיתה הגברת מירנדה. "בוקר טוב תלמידים, אני הגברת מירנדה, סגנית מנהל בית הספר למי שאינו יודע. ברצוני לבשר על תחרות ציור גדולה שתתקיים בבית הספר. המנצח ייסע וייצג אותנו בתחרות ציור בינלאומית לילדים במיק הוליווד. התחרות תתקיים בשבוע הבא כל מי שירצה להשתתף יוכל. תודה ולהתראות."
"ואוו! תחרות ציור! כמה נפלא!" "אלכסה, לא ידעתי שאת מציירת." "אני אוהבת לצייר, כבר מגיל קטן השתתפתי בתחרויות." "את תשתתפי בתחרות?" "אולי, אני חושבת שכן." לפתע הן שמעו את קולה של אחת התלמידות: "אני הולכת לנצח בתחרות ובגדול! אני הולכת להגיש את הציור ולנסוע למיק הוליווד! לאף אחד אין סיכוי מולי." "מי היא?" שאלה אלכסה. "היא? זאת קלואי. היא התלמידה הכי מקובלת בבית הספר. הוריה הם בין הציירים הכי מפורסמים במדינה." "כשאני חושבת על זה אולי לא כדאי לי להשתתף. אני סתם אפסיד וזו תהיה בושה." "את צוחקת? אל תפחדי מקלואי את תצליחי בזכות עצמך." "אני מצטערת, אני לא מסוגלת." אלכסה הנבוכה קמה ויצאה מן הכיתה.
היא בדרכה לביתה, בוהה במחשבותיה. ולפתאום נתקלת במיקמק, וכל ספריה נופלים. "אני מצטערת סליחה." "הכל בסדר, לא קרה כלום." הוא עזר לה להרים את ספריה ולפתע נתקל בציור שנפל מאחד הספרים. "ואוו! זה מדהים! את ציירת?" "כן אני ציירתי." "את ממש מוכשרת, את חייבת להשתתף בתחרות." "אני לא יודעת לגבי זה. סלח לי, לא הצגתי את עצמי.. אני אלכסה." "נעים מאוד אלכסה, אני גיי." היא חייכה ואמרה: "תודה שעזרת לי עם הספרים." "אין בעד מה. אני חייב ללכת אבל שתדעי אלכסה, את חייבת להשתתף. להתראות."
חלף לו שבוע ויום התחרות הגיע. משום מה אף מיקמק לא הגיש ציור לתחרות מלבד קלואי כמובן. "אוקיי" אמרה הגברת מירנדה. " כנראה שזו תהיה החלטה חד משמעית אם המיקמקית קלואי היחידה שמשתתפת אז אני מכריזה בזאת שקלואי המנצחת של התח..." "רגע!" נשמע קול. "אני גם משתתפת!" "מה שמך?" הגברת מירנדה שאלה. "שמי אלכסה, ואני רוצה להגיש את מועמדותי." "ברצון."
לאחר זמן מה הגיעה הגברת מירנדה עם תשובות: "השופטים חשבו והגיעו לתוצאה, הציור הזוכה הוא של המיקמקית אלכסה!"
אלכסה הנרגשת שמחה כל כך. כל התלמידים ניגשו לברכה. והגברת מירנדה יצאה בהכרזה: "אלכסה נוסעת עם ציורה למיק הוליווד!"
אלכסה הייתה כל כך מאושרת. כל ציפיותיה התגשמו והיא ידעה בוודאות, שאם רוצים משהו אין דבר בעולם שיוכל לעצור אותך. אם יש לנו חלום עמוק עמוק בלב, אנו חייבים להגשים אותו! כי גם כשאנחנו חושבים שהכל חסר תקווה, תמיד נזכור שעם רצון ודבקות במטרה לפעמים חלומות מתגשמים.
היי צוות מיקמק, אני מיקואליי.
אשמח אם תפרסמו את הסרטון בתחילת שנת הלימודים. אני חושבת שהוא יתרום הרבה עם המסר שלו. תודה רבה, מיקואליי.. |
|
