|
הרפתקאות דוד מיקמק
|
07/10/2013 |
הקדמה.
שלום. לי קוראים מיק צפריר. ולאבא שלי קוראים מיק אליהו. ולאח של קוראים מיק ינון. ולאחותי קוראים מיקמיק. ולאמא שלי קוראים מיק דינה. ויש לי דו שקוראים לו מיקמק. הוא מבקר אותי ומספר לי הרקפתקאות נדירות. הנה הרפתקאה אחת.
דוד מיקמק מאושר יותר מתמיד.
היום היה יום ראשון וכבר חיכיתי לדוד מיקמק. דוד מיקמק היה עם חיוך ענקי על פניו. אפילו דברים עצובים לא גרמו להפסיק לחייך. שאלתי אותו מה יש לך? הוא ענה.. אני אספר לך. יום אחד טסתי לרוסיה. ממש התרגשתי. כי החלום שלי הוא לטפס על מגדל הקרמלין המפורסם. לקחתי איתי אוכל חבל טיפוס. ומים כמובן. יום יום לא הפסקתי. אפילו לא בלילה! עד שאחרי שבוע בע... אהההה בגלל זה לא היית פה מיום שני עד רביעי. מיק צפריר אל תקטע אותי אמר. אבל החיוך שלו עדיין לא נמחק מפניו. לקח לי שבוע בערך. המשיך. ואז אני נחתי הרבה מאוד. יום שלם ישנתי! אפילו שלושה! ואז חיוך על פניי. אפילו כשישנתי היה עליי חיוך. סוף. סוף סוף. מיקמיק למדה ללכת. אמרתי למיק אמא. מיק אמא. ידעת שדוד מיקמק טיפס על הקרמלין שברוסיה. באמת? שאלה מיק אמא אחרי ארוחת ערב. שיחקתי במחשב. התקלחתי. קראתי ספר. שיחקתי בצעצועים. הלכתי לישון. וכשנרדמתי... חלמתי שאני עשיתי את מה שדוד מיקמק עשה |
|
