|
סיפור לכתב אורח- ההרפתקה חלק שני(בהמשכים)
|
לפני שבועיים |
חלק שני לסיפור לכתב אורח- ההרפתקה בדרכים
פרק רביעי- הנסיעה
בבוקר קמתי עם הרבה מרץ, הלכתי לצחצח שיניים,
בחרתי לי את החולצה השחורה האהובה עליי, שמתי ג׳ינס ארוך, וירדתי למטה.
למטה שני ההורים שלי דיברו,
"היי, יהלי" אמר אבי וחייך אליי.
"בוקר טוב!" אמרתי להם, והלכתי להכין לעצמי משהו לאכול.
"רעיון יפה היה אתמול לאורן" אמרה אמי תוך כדי שאני מכינה לעצמי את האוכל.
"נכון" אמרתי ולא הוספתי, כי הייתי כבר חייבת להתחיל לתכנן הכווול.
הכנתי דגנים עם חלב, אכלתי במהירות, ועליתי לחדרי,
כדי להתחיל לארוז לתכנן מה יהיה, ואיפה.
*צלצול*
"הלו?" שמעתי את מור העייפה עונה לי.
"מור!" צעקתי לה לטלפון.
"היי, יהלי" היא נשמעה כאילו היא רצה עכשיו ריצת מאה קילומטר, ולא ישנה בלילה.
"אממ.. טוב, תקשיבי, חשבתי על רעיון,
יש לדוד של אבא שלי, סבתא, עם בית מגניב ברמות!
ואנחנו נלך לשם החופש!" צעקתי לה בהתרגשות.
"יפה.. תתחילי לארוז.." היא אמרה בקול עצוב.
"מה? לא, איזה גזורה.. את גם באה איתנו!!!" צעקתי לה.
"מה?! באמת?? יש!!" סוף סוף יהיה לי חופשה אמיתית,
היא חשבה לעצמה בלב.
"כן, תארזי לשבוע" אמרתי לה.
"בסדר! טוב אז נדבר!" היא אמרה ושנינו ניתקנו.
~כעבור ארבעה ימים~
קמתי הבוקר שמחה מתמיד, עם חיוך מרוח לי על הפרצוף, היום נוסעים!
קפצתי מהמיטה, הלכתי להתקלח, התלבשתי במהירות,
והלכתי לבדוק אם חסר לי משהו במזוודה.
{מה שקרה באותו זמן בחדר של אורן}
"מה חסר, מה חסר, מה חסר?!" הוא שאל את עצמו בשקט, תוך שהוא מסתובב הלוך חזור בחדר.
"איך שחכתי לשים מכנסיים?!" הוא בא לארון, אבל אז נזכר שהוא כן הכניס מכנסיים.
"בטוח שחכתי משהו!" הוא נלחץ והתחיל להסתובב בחדר הלוך, חזור..
"ילדים! לרדת! יוצאים עוד חמש דקות!" אמא צעקה מלמטה.
אני ירדתי, וגם אחיותי.
"איפה אורן?" שאלה אמא.
רצתי לחדר שלו למעלה,
הוא היה רכון עם ראש לברכיים, וידיים על הראש,
איך שהוא ראה אותי, הוא קם וירד למטה.
ירדתי אחריו ונסענו לאסוף את מור.
פרק חמישי- הסבתא רבתא מריאטה של הדוד דניאל.
כל הנסיעה כולם היו במסכים, על אף משחקי החברה שאמא הביאה.
"אמא, בחייאת, אין לנו כוח, הרגע קמנו." אמר לה אורן שהיא הושיטה לו משחק חשבון.
עצרנו ליד הבית של מור, והיא נכנסה איתי למושב ההכי אחורי.
"מה קורה, מור??" אמרתי, ונתתי לה חיבוק גדול.
"טוב, תודה" היא אמרה, ונכנסה אחריי לרכב.
"ארזת כל מה שצריך?" שאלתי
היא הנהנה בראשה.
"אהלן, מור" אמר אליה אחי, שניסה כל הזמן להרשים אותה.
"היי" היא נופפה לו בביישנות, והתיישבה.
הגענו לבית של הסבתא, הוא באמת היה מטורף!
כבר בכניסה ידעתי שיחכה לנו שבוע של הפתעות,
ולא טעיתי.
בכניסה היה פסל כזה של צפרדע, ואורן הלך מאחורי, ומאחורי מור.
"תראי את הצפרדע הזו!" מור אמרה לי.
"רוצות לשמוע בדיחה על צפרדע?" אמר אורן וניפח את החזה שלו בגוואה.
"הנה זה מתחיל" לחשתי לעצמי.
"מה אמרה הצפרדע למלצר?" הוא שאל.
"מה?" אמרתי בחוסר עניין וגילגלתי את העיניים.
"למה אין זבוב במרק שלי?" הוא ענה וכמעט נחנק מצחוק.
מור חייכה, ונכנסו.
"שלום, סבתא!" אמר אבי והלך לחבק אותה.
"היי!" אמי אמרה.
כל הילדים נופפו לה לשלום.
"הי! זוזי לי מהטלוויזיה!" צעק אורן לנועה, שהתיישבה מול הטלוויזיה.
דפקתי את ידי בכוח על מצחי,
ואמרתי לסבתא "אל תתיחסי אליהם.."
היא רק ציחקקה, והלכה לדבר בשקט עם ההורים שלי.
פרק שישי (רק חצי מהשישי)- ההרפתקה הראשונה
שקמנו בבוקר מרעש התרנגולים,
שמענו את הסבתא קוראת לנו.
וירדנו.
"שלום לכם, אני מריאטה, הסבתא שלכם מהצד השני." היא אמרה וכיוונה את הראש כלפי אבא.
"אנחנו הולכים לבקר במשך השבוע הזה בהמון המון מקומות,
אבל זה רק אם אתם תהיו זהירים" היא אמרה,
"למה את מסתכלת רק עליי?" אמר אורן.
"טוב, אז ילדים,
היום אנחנו הולכים ללכת ל..."
---
הסוף לבינתיים.
לפחות עד שיהיה לי כח להמשיך:)
תגידו אם אהבתם,
או אם אתם רוצים המשך.
אוהבת המוווווווןן,
2שתים1 (תמר)❤️
|
|
מוקדש
לכווווולםםםם❤️❤️❤️❤️ | |
|
|
קייטי8800
