קהילה - היצירות של ניני1004
ניני1004
6

מיקדרלה 27/07/2013

פעם פעם חיו להם לפני המון שנים משפחה מאוד לא נחמדה במיקמק סיטי.
האם מיקיאוולי האחיות החורגות אלכסיס ודולי, ונערה אחת יפת מראה ויפת סכל, זואי.
האחיות אלכסיס ודולי אהבו מאוד להעיק ולעצבן את זואי:
"ובזמן שאנחנו נחזור מהנשפ אל תשכחי לטאטא את כל הבית" אמרה מיקיאוולי
"או,ולסדר את החדר שלי" הוסיפה אלכסיס
"ולמיין את הגרביים שלי" אמרה דולי כדרך אגב
"כן אנו הולכות להרשים את הנסיך החלומי הזה" אמרה אלכסיס
"מקס" אמרו כולן בקול חולמני ומעופף
זואי בלב בררה נשארה לנקות "הלוואי שיכולתי ללכת לנשף" בכתה.
פתאום משום מקום באה הפייה החלומית המקסימה והמהממת מי אם לא...
"מונדו!" נגעלה זואי מה אתה עושה כאן?"
"הפייה מונדו" הוסיף "באתי כדי לעזור לך!"
"קודם כל את המטלות שלך"
פתאום אלפי מינימיקים פרצו לבית והחלו מנקים אותו.
"ובנוגע אל בגדיך..."
נפנוף אחד משרביטו של מונדו, וזואי הייתה מהממת.
"ומעכשיו שמך יהיה מיקדרלה"
"מיקדרלה?" התפלאה זואי "איזה שם מכוער זה?"
"הי" אמר מונדו "חייבים להצמד לתסריט המקורי, אם יש לך תלונות תפני לאחים גרים"
"הא?"
"לא משנה..."
"עכשיו לכרכרה" "כרכרה?" התפלאה זואי "כרכרה" השיב מונדו
ה"פייה" ו"מיקדרלה" יצאו לחצר ובידרי בדרי פוף מיק דלעת אחת הפכה למיכדרה
"ובקשר אליכם מיקעכברים..."
פוף שני סוסים מההממים
"או ועוד משהו קטן" אמר מונדו
"כן" אמרה מיקדרלה "הכישוף יתבטל בחצות..."
זואי הגיעה בעיצומו של הנשף
(דולי רקדה עם מקס)
זואי כמעט שהקיאה
מקס היה עם פרצוף נדחה עד שראה את זואי...
"מה שמך?" שאל הנסיך
"זוא.. כלומר מיקדרלה"
זוג היונים רקד ורקד עד חצות ואז נזכרה זואי בדברי מונדו:
"הכישוף ייסתים בחצות"
"אוי לי" זואי פתחה בריצה אל עבר הכרכרה אך שמרוב מהירות נעל אחת נפלה לה.
בינתיים מקס חיפש אחרי זואי ומה שמצא היה רק נעל.
"נסיכי? יש לי תוכנית" אמר היועץ סאני "תמדוד לכל עלמה בעיר את הנעל עד שתמצא את הנערה"
"רעיון מצוין" אמר מקס "קדימה נזוז"
מקס מדד לכל עלמה את הנעל אך לשום נערה לא התאימה הנעל
"נשאר עוד בית אחד שלא בדקנו"
תוק תוק תוק
מיקיאוולי פתחה את הדלת
"אוי נסיכי"
"אין לי זמן" מקס השתיקה בקוצר רוח
"תקראי לכל העלמות בבית הזה"
ומכאן אתם מכירים את הנוהל אף העלמות לא היתה הנערה המיסתורית שנעלמה באישון הלילה.
אך בתאום כאילו משום מקום הופיעה מי אם לא מונדו אה כלומר זואי.
הנסיך מדד על רגלה של זואי את הנעל ונו אתם כבר מכירים את הנוהל...(נשיקה)
וכולם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה
הסוף
49


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה