קהילה - סיפורים ושירים
XסיפוריםX
2
7

טורניר המחניים. פרק 1 לפני 15 ימים

"אוקיי, אני חושבת להתאים עם זה.. טייץ שחור!"
"לא, זה לגמרי ורוד!"
"אבל שחור מתאים עם הכל..!"

כך נמשך הוויכוח בין תמרה וגילי כשהן צעדו במסדרון בזמן ההפסקה.

"ואוווו, מה זה??" תמרה חזרה על עקבותיה, " דף הרשמה לטורניר מחניים! תרשמי אותי ואני ירשום אותך"

גילי חתמה את שמה של תמרה

"בעצם, תרשמי גם אותך" תמרי אמרה לה ובדקה מי נרשם

"היי בנות! על מה אתן מדברות?" אביגיל הצטרפה

תמרה וגילי מיהרו להסתיר את דף ההרשמה מאחורי הגב.

"כלום." אמרו בו זמנית

"נו, דייי אני רואה שאתן מסתירות משהו! מה זה?"
אביגיל ניסתה לקחת מהן את הדף, והן סירבו להראות לה.

"זה.. זה ציור שעשינו!" אמרה תמרה
"נו, אז תביאי לי לראות.."
"לא, לא יצא מחרוד.." אמרה גילי

"טוב.. אה, בסדר" אמרה אביגיל "אה.. אצל מי נפגשים היום?"

"אצלך" אמרה תמרה,

"מה? אממ.. למה אצלי?"

"למה לא?"

" כי אנחנו כל הזמן אצלי!" אביגיל רטנה

"אבל אנחנו רוצות להגיד משהו לאמא שלך.." אמרה גילי

"כן, משהו קטן ואיזה סלפי.." תמרה הצטרפה

"אבל מה אם אמא שלי לא תסכים?"

"נו, זה יקח שתי דקות. סלפי וזהו!" אמרה תמרה

"מה שתי דקות??" אביגיל גלגלה עיניים " פשוט תתקשרי אליה!"

"אבל אנחנו רוצות סלפי!!" אמרו תמרה וגילי בו זמנית.

"טוב, אז ניפגש שם.."

"ביושש!" גילי הפריחה נשיקה מזויפת לעברה.

- שעתיים מאוחר יותר -

תמרה וגילי בדיוק ריכלו על הבנים בשכבה, כשנשמע צלצול טלפון.

"הלו, מי זה?"

"הלו, תמרה? זאת אביגיל" נשמע קול מהקו השני "אתן באות? עוד עשר דקות אתן אמורות להיות אצלי"

"טוב, נו.. אנחנו בדרך" רטנה תמרה

"אוקיי, ביי.."

"ביוש "

הן חיכו כמה שניות ואז החלו להתפקע מצחוק.

"אני לא מאמינה, איך הצלחנו להעיף אותה מהטורניר מחניים היום!" צחקה תמרה

"יואו, אני בשוק שהיא לא-" גילי החלה לומר,

"אם היא הייתה נרשמת היינו מפסידות על בטוח!" קטעה אותה תמרה "איזה מזל, אמאא!"

"טורניר?? איזה טורניר?" לפתע נשמע קול מהטלפון.

גילי ותמרה החליפו מבטים מופתעים.

"אוי לא! היא עדיין על הקו בטלפון! היא שמעה אותנו!" לחשה גילי

"למה לא סיפרתן לי על הטורניר?"

הן החליפו לחשושים ולבסוף תמרה לקחה את הטלפון.

"טוב, אביגיל, יודעת מה?" היא אמרה "אנחנו לא באמת רוצות להיות חברות שלך. את לא ברמה שלנו, מותק"

גילי חטפה את הטלפון מידה של תמרה, "אנחנו לא רוצות שתהי בכלל בטורניר."
תמרה חטפה את הטלפון חזרה, "כי את ממש גרועה!"

"מה.. אני לא מאמינה שהייתי בכלל חברה שלכן!"

** כל הקרדיט שמור לי. אין להעתיק.
2
6
36


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
לפני 11 ימים   16:19 K190  6
זה יפה אפשר המשך?
לפני 11 ימים   14:55 K190  5
אהבתי
לפני 15 ימים   19:40 מרי2022  4
כישרון מלידה וזה רק הפרק הראשון!
לפני 15 ימים   19:30 חםקר  3
עוד סיפוררר
לפני 15 ימים   12:32 XסיפוריםX  2
תגובה 1-
הסיפור עצמו שמח!

יש לו סוף טוב. זה רק הפרק הראשון :)
לפני 15 ימים   11:47 2שתים1  1
סיפור עצוב:((((
מקווה שתעלי עוד חלק עם סוף טוב:)