קהילה - סיפורים ושירים
אלי7669
75
14

המיקתולוגיה - אי בודד 15/06/2019

פאולו ישב על ערמת העלים וחשב.
הוא חשב כיצד להימלט מהאי, לשוב אל משפחתו שוודאי דואגת לו. בגדיו מלוכלכים וזקוקים לכיבוס, שערו פרוע וארוך זקוק לקיצוץ וגופו רוצה מקלחת.
פאולו לא ידע מתי יראה שוב את בתו הקטנה, המתוקה, לידיה. הוא ידע כי לא בקרוב. וידע כי אם לא יחשוב גם לא לעולם. אם יצליח למצוא מצפן שיוביל אותו אל הצפון, משם הגיע, יהיה האדם המאושר בעולם. האוכל עמד להיגמר. הוא הביא איתו שני כריכים ובננה, כי מי ידע שהוא עומד לשהות שם יותר משבוע? מי ידע שהוא עומד להיעלם באמצע האוקיינוס ולא לשוב? יותר מידי מחשבות מדוכדכות מילאו את מוחו עד שלבו לא יכל לשאת עוד. הוא הפסיק לחשוב, ונשכב על סלע.
לפתע, המים הרגועים, שגליהם לא עלו מעל 20 סנטימטרים, השתוללו וגעשו. הגלים גבהו וגבהו וכמעט סחפו איתם את כל הקרקע באי הקטן.
דמות אלוהית יצאה מן המים. לא מפלצת מים. היא הייתה יפה. היא הייתה אלה. "מי את?" שאל בבהלה פאולו. "אפרודיטה הוא שמי" אמרה בקול נעים.
פאולו קם. "קראתי עלייך, נולדת כאן, מקצף הגלים של האי" קרא. אפרודיטה הנהנה. "מה את עושה פה? את לא אלת האהבה והיופי?" הוא שאל. אפרודיטה המשיכה לשתוק ולהנהן. "נו, מה את מחפשת פה? אין פה לא יופי ולא אהבה. אני איש שאבד לפני שבועות והיופי הלך ממני והאהבה רחוקה ממני..."
אפרודיטה הנהנה. "דבריך נכונים הם, אבל לשם כך הגעתי. אני חייבת להשיב אותך אל אהבתך שמחכה לך!" היא אמרה בקול מלא תקווה.
על המים הופיעה תמונה ובה אשתו של פאולו בוכה ומביטה בתמונה משפחתית על השולחן בסלון.
פאולו נגע במים והתמונה נעלמה. "חזור איתי אל ביתך" היא אמרה. פאולו הביט בה. "מה עליי לעשות?" שאל ברצון. "גע בידי" אמרה אפרודיטה. הוא עשה כדבריה והופיעה לפתע מול ביתו. ידו מוכנה להקשה על הדלת. "טוק טוק טוק" הוא הקיש במלוא הכוח. "מי שם??" שאל בבהלה קול צעיר, קולה של לידיה, ביתו. "אבא! פאולו!" הוא אמר מלא שמחה. "אבא?" היא שאלה. הדלת נפתחה בזריזות ולמולה של לידיה הופיעה דמות מלוכלכת פרועת שיער. "א...אבא?" היא שאלה בבהלה. פאולו הנהן. "אבא בא!" הוא אמר בשמחה וליטף את שערה הבהיר של בתו. "איך הגעת?" היא שאלה. "אפרודיטה הביאה אותי! אלת האהבה והיופי!" הוא אמר.

מיה שכבה במיטתה. "זה לא נשמע אמין, אבא!. איך רק התחלת לספר על מעשיו באי הבודד והוא כבר הגיע לביתו. לא קרה שום דבר שהקשה עליו בדרך!" היא רטנה. "למה אפרודיטה לא רימתה אותו, או התבלבלה, למה ביתו לא יכלה לא להכניס אותו, או לא להבין מי זה, אולי הזיכרון שלה אבד, אולי לא היו לו ילדים..." היא המשיכה. אבא חייך "אם את רוצה להרדם הלילה כדאי לך לקבל את הסיפור הזה כמו שהוא ולעצום את עינייך. לילה טוב!" הוא אמר ונשק לביתו. כשישב בסלון הוא חשב לעצמו:
אולי מיה צדקה? אולי הסיפור היה באמת פשוט מידי?

אבל מה יכל היה לעשות? פשוט לחכות ולתקן בסיפור הבא. -הסוף-

מוקדש ל peach185, תותון50, הנסיכהדבשת, כוכבית775, איריסופה3, סגולי23645, סגולי6061, אבטחה033, reuven, כולם♥
17
10
355


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
21/07/2019   08:37 רינה3323 10
מענייןןןןןןן
אתה טוב בליכתוב סיפורים:)
01/07/2019   14:17 לירנושמלכה  9
מושלמתתתתתתתתתת
!!!!!!!!!!!!!
25/06/2019   15:17 bdvv123  8
מקסים אני נהנתי לקרוא וואוו!!!!!!!
20/06/2019   17:29 אבטחה033  7
מגניב!
הסיפור היה אחלה, אבל לעשות אותו יותר מותח, זה כבר טוב!:)
18/06/2019   18:38 מרתמר6  6
ממש אהבתי את הרעיון של "המיקולוגיה" זה ממש מקורי!
את כותבת מדהים ונהנתי לקרוא!
17/06/2019   20:48 אלי7669  5
תודה רבה:)
17/06/2019   20:26 כוכבית775  4
וואו, את כותבת יפה 3> נהנתי מאודדד לקרוא אמיגה!
17/06/2019   14:36 peach185  3
מושלם:)♥!
16/06/2019   22:55 גלידה3377  2
המילים הינן בשפה גבוהה, התוכן של הסיפור מעניין ונורא-נורא אהבתי את הדרך שבא את מציגה את הסיפור במיוחד את ״אבל מה יכל היה לעשות? פשוט לחכות ולתקן בסיפור הבא.״ בנוסף, גם אני אוהבת לכתוב סיפורים ושירים ואת מעוררת השראה. באהבה♥️
16/06/2019   15:03 סגולי23645  1
ואוו ממש מעניין ומותח!! מחכה להמשך :)