|
יומני המיקמקית 7.
|
16/01/2020 |
אז הדובון הגדול מצא אותנו ואזזזזז
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חדת הקרן הקטנה אמרה פתאום "עלי עליי" "עלייך ?" שאלתי אותה "את יודעת לעוף בכלל?" "לומדת עדיין אבל..." "רגע!!!, זה לא מסוכן?" שאלתי בפחד "עלי זו התקווה היחידה שלנו!" "אבל.. אבללל..." גמגמתי "עכשו"
צעקה לבסוף "טוב אני עולה סבבה אוקיי בסדר , את יכולה " אמרתי לעצמי לבסוף "את יכולה, את חזקה " עליתי עליה ללא פחד "אוקיי אני ממריאה" "ואני לא מאמינה שאני עושה את זה" השבתי רגע לאחר מכן כבר ראיתי את כל הממלכה
פתאום שמעתי אההההה הצילו זו היתה חדת הקרן
"מה קרה?" שאלתי אותה "רק אל תיבהלי אנחנו נופלות" "אנחנו מה?" שאלתי בבהלה פתאום נפלתי ועייני נעצמו
כעבור שלוש דקות אני התעוררתי במקום חשוך והיה שם ריח של תחב אבל ראיתי שחדת הקרן נשארה שוכבת בעיניים עצומות
רוצים לדעת מה עשיתי ?
כל זה בסיפור הבא
בינתיים תעקבו תעשו לייק ותגיבו לי בתגובות
באהבה קפקייק19 ♥️
|
|
